סוד האושר המשפחתי

סוד האושר המשפחתי – "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה."

ובכן אנו הקואצ'רים, יודעים היטב עד כמה נכון הציטוט המפורסם מ"אנה קרנינה" של טולסטוי. הרי זוגות פונים אלינו כאשר מבינים, שמשהו בזוגיות שלהם הולך בכיוון הלא נכון. נאלמו ניצוץ בעניים, פרפרים בבטן, השמחה בלתי פוסקת…

על אף שפנייה לקואצ'רים היום נהייתה אופנתית, התופעה טרם הפכה למקובלת בעיניי הכלל. לרוב, אלינו פונה מישהו/היא אחד/ת מבני הזוג אשר נוקט יוזמה, רוצה לשנות ולשפר אך אינו יודע כיצד. יש לומר כי עצם פנייה כזו זה כבר צעד ענק. משמעותו – האדם רוצה לנוע בדרך של הצלחה. מכאן מתחילה עבודתנו – לעזור לאדם לשאול את עצמו שאלות נכונות ולמצוא עליהן תשובות נכונות. תשובות אשר יהלמו לטבעו של כל אחד מבני הזוג ויעזרו לכל אחד ואחת מהם להיות מאושרים יותר.

בעצם, זאת השאלה העיקרית: האם את/ה רוצה להפוך בן/ת זוג שלך למאושר/ת יותר? מתשובה לשאלה זו מתחילה הדרך. מה ציפיותייך מבן/ת זוג? האם את/ה רוצה לשנות אותו/ה על פי קנה מידה שלך? זה לא מצליח? למה? אולי פשוט בן/ת זוגך לא מוכן/ה לזה.

האהבה בחיי הזוגיות היא דבר מורכב ומושפע מגורמים רבים. אך אחד מהם יכול להיות בעל השפעה מכרעת. זאת יכולת מוכנות להבין זה את זה. כאשר אין יכולת זו, את/ה יחד עם בן/ת זוגך חירשים ואוורים. כאשר אתם פונים לבן זוג, רוצים להביע משאלות לבכם, להסביר את ייחודיותכם – אתם עלולים להיתקל בקיר בתוכו או בתוככם. ואז נפער תהום ביניכם.

ישנם סטריאוטיפים או דפוסי התנהגות רבים בחיי הזוגיות. ישנם גם המון ציפיות זה מזו וזו מזה. הרצון להבין את כל זה – סוד ההצלחה בזוגיות. הרצון הזה יחזיר לכם את הניצוץ בעיניים. אך צריך לבוא לידי הבנה הזו. בשביל זוג פונה לקואוצ'ר. הוא מכוון את בני הזוג ועוזר להם להבין את רצונותיהם ושאיפותיהם, לתקן ולעדכן את ציפיותיהם מחיי הזוגיות, מבן/בת זוג ולהבין איך הם יכולים להישמע ולהיות מובנים על ידי בן/בת זוג.

לא מזמן סוכן נסיעות אחד פרסם סטטוס בפייסבוק בו סיפר על זוג נשוי אשר התייעצו עמו לאן לנסוע לחופשה. אישה רצתה איטליה, בעל רצה ים המלח. בסוף אישה ויתרה. סטטוס העיר מחלוקת, האם האישה צדקה, האם צריך לוותר לבן זוג, האם זה תורם לאושר ולשלום בית וכיו"ב. שאלות לגיטימיות, אך הן כלליות למדי. מפני שכל משפחה – עולם ומלואו.

מטרתו ואתגרו של קואוצ'ר – לעזור למשפחה כזאת להבין האם העולם שלהם עומד על יסודות נכונים, האם הם יודעים להתחשב בשאיפותיו וציפיותיו של בן זוג. בלי הבנה הזו, בלי תיקון הדרוש אי אפשר לעלות מדרגה בדרך לאושר. בשביל זה צריכים קואוצ'ר אשר עוזר להבין כל זה.

בואו נתבונן בכמה מודלים של יחסי הזוגיות, בהתבסס עליהם אפשר בעזרתו של קואוצ'ר להגיע לאושר בזוגיות. נתחיל ממודל אידיאלי. לכל אחד יש השטח הפרטי שלו, כל אחד תומך באחר, שמח להתפתחותו ההרמונית. ככל ששטח פרטיות גדל, כך גדל גם שטח משותף שלהם. כעת בוא נעבור למודלים בעתיים יותר.

הפרדה מוחלטת עם שמירת סיכויים טובים להתקרבות ולבניית מערכת יחסים בריאה. זיווג מוחלט, קרי בני זוג מעורים בתוך-תוכו של זה וזה בלי להשאיר לעצמם שטח פרטי. זה מודל בעייתי מאוד, כי הרי כל אחד מבני זוג בכל רגע עלול לשאוף לקצת פרטיות והשני יראה בכך הפרה של הסכם הזוגיות. כאן שני בני הזוג זקוקים לעבוד בזיעת אפיים על מנת לבנות מערכת יחסים בריאה יותר. בהתבונן במודל זיווג מוחלט, מתבקשת השאלה: האם אפשר לשמור גם על האהבה וגם על החופש האישי? נרי אהבה היא בהגדרה תלות מאדם האהוב!

בטח חשתם משהו דומה פעם: אתם אוהבים את מישהו (את הבעל, את ההורים, את הילד) ופתאום מתחילים להבין, שבגלל אהבה זו מתחילים לבגוד בעצמכם. עושים דברים אשר מעולם לא הייתם עושים במצב אחר, רומסים את שאיפותיכם. ובוודאי אינכם מצפים לקורבנות כאלה בתמורה מהאהוב. בעיה היא, שאהוב לא בדיוק מבין מה זה יחסים שווים. ופתאום אתם מגלים שהלחץ מתחיל "לכרסם" באהבה שלכם.

אהבה הופכת לתלות, לחוסר חופש. איש לא מבוטח מזה. עניין אחר- עד כמה אנו מסוגלים להבין מה קורה אתנו ולהשפיע על זה. לבנות מערכת יחסים אחרת עם האהובים? ומה אם אהבה היא משהו יותר גדול מתלות? פשוט התרגלנו לקבל את מוסכם השקר הזה. ישנם הרבה דרכים להתבונן במצב מהצד.

הנה מספר תרגילים:

תרגיל "גודזילה – רכרוכי"

רכרוכי חושב על עצמו כעל קטן, בלתי מוגן, מצפה לאהבה מכל עבר. גודזילה – מגן על כולם, בטוח שהכל הוא חייב לעשות לבד. תוך כדי תרגיל אנו בודקים אילו משתי עמדות הנ"ל אנו נוטים לנקוט, מה נותנת לנו עמדה מעודפת עלינו ומה אנו מפסידים בה. שתי עמדות גורמות לדילול יחסינו עם הסביבה. אך יש גם עמדה שלישית, אותה נוקט מתבונן מהצד. הוא מסוגל לשבור את הסטריאוטיפים, להציץ מהצד לבחור איזו התנהגות מועדפת עליו במקרה הנתון.

עוד תרגיל מעניין – "מעגל הערכים"

על מנת לבנות את חייו, אדם צריך קודם כל להבין מי הוא. "האני" במידה רבה מורכב מדברים החשובים לנו באמת. אנו פשוטו כמשמעו מציירים מעגל ומחלקים אותו לסקטורים בהם אנו כותבים מה באמת חשוב לנו. אחר כך מבחינים את העיקר ונותנים ציונים מ-1 עד 10 – עד כמה ברגע הנתון הערך הספציפי קיים בחיים שלנו. אחר כך מנסים לדמיין מה יהיה, אם הוא יתפוס יותר מקום. איך ישתנו אז החיים שלכם, תפיסת העולם, הערכה עצמית? מה צריך לעשות על מנת לשדרג את הערך הזה לעוד נקודה-שתיים? התרגיל עוזר להגדיר את ציוני דרך הפנימיים וחיצוניים שלכם.

מעשה במילטון אריקסון, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט אמריקאי דגול. פעם, כשהיה ילד קטן, הוא ראה בכפר סוס אשר שטה מים מתוך באר. מילטון התיישב על הסוס ונתן לו בעיטה קלה בצלעות. סוס הרהר רגע והחל לצעוד אט-אט. כל פעם שהוא הגיעו לפרשת דרכים, הוא עצר ואז ילד שוב היה נותן לו "בעיתונות" קלה. סוס כל פעם היה מהרהר קצת ובוחר לו לאן ללכת. בסוף הוא הגיע לחווה מרוחקת. בעל החווה כשראה את הסוס התפלא עד מאוד: איך ילד קטן זיהה שזה דווקא הסוס שאבד לו ואיך הצליח להוביל אותו למקום?

לא עשיתי דבר, רק דחפתי אותו קצת, הוא עצמו מצא הדרך – הודה פסיכיאטר לעתיד.

מה שקורה עם אנשים שפונים אליי דומה לסיפור זה. איש לא נותן עצות "חכמות", איש לא מראה את הדרך היחידה הנכונה, איש אינו מליץ לזולת את מי ואיך עליו לאהוב, מה עליו לעשות על מנת להשתחרר מתלות מאנשים אחרים. אבל "פרש" בלתי נראה אשר הוא אינו אלא קואוצ'ר, נותן דחיפות קלות לאדם אשר מחפש את דרכו על מפת הדרכים של החיים. והבחירה תמיד על "סוס" כלומר עליכם.