אנו מתעקשים וממשיכים לקוות. אנו מרביצים לסוס שכבר לא נושם. אנו אומרים שתמיד "היה ככה". אנו עורכים מבצעים להחייאת סוסים שהלכו ומנסים לשכנע עולם כולו ואת עצמנו שפגר הסוס שלנו הכי מהיר והכי יעיל בקרב הסוסים. אנו מתחננים לפגר שיקום כבר. אנו מבזבזים הון עתק על מכשירים שנועדים לייעל את תהליך רכיבה על סוס מת. אנו משנים קריטריונים להגדרת סוס מת ונוסעים לרחוק על מנת לראות מרוצי סוסים מתים. אנו מתייעצים עם העולם כולו בכדי להבין מה קרה עם הסוס. אנו עושים הכל, מלבד הדבר הפשוט ותבעי ביותר – להכיר בעובדה שסוס מת, להשלים עם זה ולרדת מהסוס שכבר אינו נושם.
ביחסים בין בני אדם יש הרבה "פסולת". "הפסולת" בזוגיות ביחסים נוצרת על ידי שני בני זוג, כל אחד מאתנו יוצר אותה בכמויות. בתול כל אחד מאתנו נסתר "מנגנון יצירת הפסולת" אשר יוצר סכסוכים, מחלוקות, ריבים וכיו"ב.
מהו מנגנון זה? קודם כל – אלה האמוציות שלנו. לעתים קרובות אנשים מגיבים באופן פתאומי, מבלי לשקול איך להגיב. מלה אחת בלבד שלא נשקלה היטב יכולה להוות ניצוץ אשר יצית שרפה גדולה. תגובת נגד של בן/בת זוג תיצור פסולת משלה. נביא רק שתי דוגמאות מיני רבות.
אנשים מסוג מוחצנים נוטים להגנה אקטיבית והדבר עלול לגרום לריב קשה. מוחצן עמוד על צדקתו, ינסה לשכנע את הצד השני שהוא-הוא אשם בכל. אנשים מוּפנָמים יסתגרו בתוך עצמם ויקרינו קור כלפי חוץ. דו-שיח עם הצד השני יתנהל בראשו של המופנם ושם גם ייגזר דינו של הצד האחר. כך וגם כך הזוגיות קרוב לוודאי תהיה על סף "סוס מתפגר". אבל אפשר וכדאי לעשות הרבה על מנת למנוע פטירתו של סוס קרי, הזוגיות.
ראשית כל, יש לבדוק את עצמנו, לחפש בתוך-תוכנו דבר בשם אהבה. אהבה – התנאי הבסיסי לתחילתה, המשך ושיקום הזוגיות. אם אהבה איננה, קרוב לוודאי הזוגיות נידונה למוות. הערה: אהבה – מה היא? כאמור, אהבה היא אחת החוויות החשובות והבסיסיות של בן אדם. אהבה "מובנית" במערכת הנפשית האנושית. השאלה העיקרית – מתי ובאלו תנאים אדם בא לידי מגע עם אהבה הנמצאת בתוכו.
למה בכלל אנו זקוקים לאהבה? אדם הוא יצור חברתי ובלי אהבה הוא אינו מסוגל ליצור, לבנות ולהתקיים בתוך חברה אנושית. ובכן, נחפש אהבה בתוך-תוכנו. אם לא נמצא אותה, נשארת עדיין תקוה שנאשר בתוכנו הכוח לחפש מגע עמה. אם אהבה ואף רצון לשקם מגע עמה אין, אזי ככל הנראה ערימת הפסולת ביחסים שלנו כה גדלה שהיא מסתירה הכל עד כך שכבר אין חשק וטעם לשקם ולו משהו. כאן נשאלת השאלה – למה בכלל להמשיך זוגיות כזו?
האמרה "אם סוסך התפגר – רד ממנו" מובנת מאליה וכולם ככל הנראה יסכימו עמה. אבל כאשר "הסוס" הוא משל לזוגיות שלנו, איך אנו יכולים לקבוע את מותו, איך נבין שאין סיכוי וטעם להחיות אותו? להלן קריטריונים מספר לקביעת המוות של היחסים.
- אתם כבר לא מעוניינים להוכיח את צדקתכם, כבר לא מעניין אתכם להתווכח, לריב ובכלל לא חשוב לכם מה חושב/ת עליך בן/בת זוג ואיך הוא מגיב לאמירותיך ולהתנהגותך. כל עוד בני זוג רבים, עדיין יש ביחסים שלהם אנרגיה כלשהי, יש התעניינות כלשהי זו בזה. כאשר גם זה נעלם ובני זוג לא אכפת מה חושב, עושה ואמור בן זוג אחר – אזי ככל הנראה "הסוס התפגר".
- הזוגיות הפכה לבדידות. זה קורה כאשר בני זוג מאבדים קשר רגשי זה עם זה, כאשר כל אחד מסתגר בתוכו, חי בעולמו ובשטחו הפרטי שסגור בפני בן זוג אחר, כאשר בני זוג לא חשים שום קרבה רגשית זה לזה. במקרים כגון אלה בני זוג מעידים שהם חיים יחד יותר כשכנים מאשר כבני זוג.
- לא נותר ביחסים דבר מלבד יום-יומיות. אך טבעי הוא שעם הזמן התשוקה וההתרגשות ביחסים נחלשות ונעלמות. לעתים זה הופך את הזוגיות להרגל, בני זוג רואים זה בזה ובזוגיות עצמה נטל בלתי נמנע ותו לא. גם תשוקה מינית הולכת ונעלמת, היחסים נעשים שטחיים, יום-יומיים. מיקובסקי הגדיר את זה "סירת האהבה התרסקה בסלע היום-יומיות".
- אחד מבני זוג (או כל אחד מהם) הסיר מעצמו כל אחראיות על שמירת הזוגיות. נעלמה התעניינות בהמשך הזוגיות ולא ברור למה בכלל לשמור עליה. לרוב, במקרים כגון זה נשמעות טענות מסוג "אני שומר/ת הזוגיות רק בגלל הילדים".
- הזוגיות חדלה לתת, היא רק לוקחת ומרקנת. אחד מבני זוג מפסיק לחייך, רואה בבן/בת זוג מקור משאבים (כספיים, רגשיים וכיו"ב) , אך לא מוכן לתת א ת חלקו. בדרך כלל הדבר מלווה בנכונותו של אותו בן זוג לתת ועוד איך לתת למי "מחבריו" או "עמיתותיו".
- אין עוד "אנחנו". נותר רק "אני". זה אמור שקברת עצמך בתוך הזוגיות.
כלומר, הלך ונעלם המשותף וכל מה שליכד אתכם קודם נהייה לא אקטואלי. אין בכל אחד מקריטריונים דלהלן כשלעצמו כדי להעיד באופן ודאי על "מות הסוס". כל אחת מבעיות כאמור כשלעצמה עדיין פתירה. אבל עם מספר סעיפים דלהלן נראים לכם אקטואליים לגביכם, אזי ככל הנראה אפשר לקבוע את פטירת הסוס.
לעיתים אנו נוטים לשמור על הזוגיות מתוך פחד לאבד, להישאר לבד. הצעד הראשון לקראת שחרור מיחסים שמתו היא הכרת העובדה שאת/ה כבר לבד/ה, שכבר אבדת את בן/ת הזוג, שזוגיות כבר איננה. מישהו אמר: "קיימים שני פשעים בלתי נסלחים כנגד הזוגיות – להפסיק זוגיות חייה ולהיאחז בזוגיות שמתה". ובכן: למען עצמך ולמען זוגיותך – אם וכאשר היא עדיין חייה – כדאי ועוד איך כדאי לבדוק את עצמך, להבונן בתוך-תוכך, לשאול שאלות נכונות אשר הראשונה מהן: האם יש בתוכי משהו שבגללו כדאי להיאחז בזוגיות זו? אם התשובה השלילית, אזי ספינת האהבה שלך טובעת.
